ים תיכוני קריר, שולחנות של כסף הייטק, באוהאוס לבן עם חמימות לבנטינית. כשרי וחילוני חולקים את אותו קו רקיע.
המסעדה הכשרה הראשונה של השף אייל שני, בבית אסיה במידטאון. תפריט בשרי יומיומי המתחלף לפי השוק, סביב ירק, אש ושמן זית — בית הדגל של ההסעדה הכשרה הגבוהה בתל אביב.
מסעדת שף חלבית בכשרות רבנות בקומת הכניסה של שרתון, מול קו החוף של הירקון. אחת הבודדות עם הכשר רבנות ונוף ים בעיר — נסגרת בצהרי יום שישי, נפתחת במוצאי שבת לקהל שומר מצוות שעדיין רוצה כרטיס יינות רציני ונוף.
מסעדת שף כשרה בהובלת השף אביב משה והשף איתי לוי, המשלבת מטבח בשרי צרפתי-ים-תיכוני עם שואו חי בכל ערב. חוויית ערב יחידה במינה בנוף הכשר של תל אביב, בשליטה שקטה ובסטנדרט גבוה.
חדר בשרי מהדרין במגדל פלטינום, מעוצב כמערת אבן עם בר קוקטיילים רציני מלפנים. תפריט הטעימות של מושיק רוט נמשך עד שעה מאוחרת לבית כשר — ולכן זה הכתובת של אנשי העסקים שומרי המצוות שנוחתים אחרי עשר. חדר פרטי עד מאה.
מסעדת הדגל הכשרה של מלון רויאל ביץ' (איזרוטל) על קו החוף של תל אביב — תפריט בשרי-ים-תיכוני מוקפד עם נגיעות מזרח-תיכוניות ונוף ים פתוח. אחד מחלל ההסעדה הכשר המהוקצע ביותר במלונאות העירונית.
בר-מסעדה כשר תת-קרקעי במנהרת טמפלרים היסטורית מתחת לשרונה מרקט, עם מעל 1,400 סוגי וויסקי ממעל ל-13 מדינות — אחד המתחמים הגדולים מסוגו בעולם. מטבח בשרי מבושם, מעושן ומותאם לרשימת הספיריטים.
מנגל יפואי בכשרות רבנות תל אביב שמסמן את הרף למסעדות שיפודים בישראל מאז 1976. יותר מעשרים סלטים מגיעים לשולחן לפני שהזמנת; סגור מערב שבת עד מוצאי שבת. להביא את המשפחה או את כל המשרד — יש פינה פרטית לקבוצות.
בר סושי ויין חלבי כשר בניהול משפחתי, ברחוב בוגרשוב 23, במרחק רגעים מחוף גורדון. נחשב על-ידי המדריכים המקומיים לאחת מהסושיות הכשרות הטובות בתל אביב, עם רולים יצירתיים ורשימת יינות וקוקטיילים רצינית.
מסעדה יפנית כשרה ותיקה בצפון תל אביב — שמה (ניני האצ'י = 228 ביפנית) לקוח מכתובתה ברחוב בן-יהודה 228. תפריט סושי רחב, כולל רולים בטוחים להריון, לצד מנות יפניות מסורתיות וחתימה מקורית של הבית.
בר-מטבח חלבי כשר של השף שקד פחימה בקרבת שוק הכרמל, סביב דגים טריים, פסטות ביתיות וצלחות ים-תיכוניות, לצד תוכנית קוקטיילים ויינות מוקפדת. חלל בוטיק אינטימי עם נוכחות שקטה ולא ראוותנית.
הביתן של רן שמואלי במתחם שרונה המשוחזר. בימי חול מלאות השולחנות בפגישות עסקיות שקטות, והחצר היא הבחירה כשהמזג אוויר נוח ורוצים להיראות בלי להבהיר.
חדר האוכל בחצר של תומר טל במלון דריסקו ביפו, נטייה רצינית צרפתית-לבנטינית. השולחנות מתחת לעץ היסמין הם אלה שמבקשים בשם; להזמין חודש מראש לסופי שבוע, או לשבת שניים על בר הטעימות.
הסלון המקורי של אייל שני — פתוח פעמיים בשבוע, שולחנות ברשימת המתנה, בלי מפה, כל מנה נבנית בבוקר מה שהשוק הביא. לבוא אם רוצים את החדר שדור שלם של שפים התאמן בו; לדלג אם רוצים צפוי.
חדר האוכל של יונתן רושפלד פונה אל הים על קו החוף של נווה צדק. השולחנות של השקיעה הם מה שמבקשים; הקהל חצי תל-אביבים קבועים, חצי אורחי מלון שרוצים ארוחה שקטה לפני הטיסה.
חדר שף בתאורה נמוכה במלון מנדלי — תפריט טעימות, מורשת תימנית-ספרדית בעיבוד של 2026. המקום לזוג שרוצה שעתיים בלי שאיש בחדר ישים לב אליו.
חדר האוכל הבר-מרכזי של שני בליליינבלום — עגבנייה על לחם, דג שלם על נייר קצבים, רועש עד עשר. לא המקום לסגירת עסקה; המקום ללילה אחרי שסגרת אחת.
שישה-עשר מקומות על הבר. תפריט אחד, מושב אחד. רז רהב מבשל מולך, החדר נשאר בשקט בשלושת המנות הראשונות בכוונה. מוזמן חודש מראש; אם משהו משתנה — הזיזו כסף, לא אורחים.
חדר הצהריים במוזיאון תל אביב לאמנות — זכוכית, אבן, אקוסטיקה שקטה. השולחן של אנשי התרבות לצהריים של עבודה כששרונה רועשת מדי; הערב מושך קהל אחר, מלובש יותר.
דג בבית של שרון כהן על בן יהודה — חדר צפוף, מטבח פתוח, צדפות מהבר בזמן ההמתנה. לשם לוקחים יזמים מחו״ל שמספרים שכבר ראו את העיר.
החדר הפאן-אסייתי של יובל בן נריה במנחם בגין. עץ כהה, ספסלי פינה, תוכנית קוקטיילים חזקה יותר מרוב ברי המלון. מתעורר בעשר כשהסיבוב הראשון מתפנה.
חדר אוכל מעל שוק האיכרים בנמל תל אביב — חלונות רחבים, תפריט שנבנה סביב מה שיש בשוק. השולחן שמזמינים כשרוצים את הים, הסירות ואור אחר הצהריים בלי להפוך את זה לאירוע.
בר חצר מאחורי דלת שחורה בלי שלט במקווה ישראל. קירות גרפיטי, די-ג'יי למעלה, הקהל שחצי מהעיר טוענת שהיא מכירה. מאוחר; לא להביא אורח שצריך תפריט.
קופסת בטון מתחת לתחנה המרכזית הישנה — מערכת ההגברה שהחזירה ריקרדו וילאלובוס וסולומון. הדלתות נפתחות בחצות, הקהל האמיתי אחרי שתיים. להתלבש שקט; הסלקטור קורא אנרגיה, לא מותגים.
בר רדיו וחצר פיצה מאחורי לבונטין — הסטודיו למעלה משדר חי, הקהל למטה שותה, פיצה מטאבון עד מאוחר. חופשי, חם, החדר שאליו מגיעים מוזיקאים שלא על הבמה.
ביץ׳ קלאב בנמל הצפוני — חול, מיטות יום, לוח שמוחלף מג׳אז ביום לדיפ-האוס בלילה. רק בקיץ. לקחת מיטה שמורה; לבוא בשישי אחר הצהריים בלי הזמנה זו טעות שלא חוזרים עליה.
הקצה השקט של קו החוף התל-אביבי — אבן לבנה, בריכה פונה לים, צוות שזוכר איך שותים את הקפה בבוקר השני. לבקש סוויטת סיגנייצ׳ר לפינות; לברר על הסט-אפ של החוף הפרטי לפני הנחיתה.
שני בתים באוהאוסיים מחוברים בגן יסמין. חמישים חדרים, קונסיירז׳ שבאמת עונה, בריכה על הגג שנשארת ריקה בכוונה. איפה שמפיקים, עורכים ויזמים מתאכסנים כשרוצים להיות בתל אביב בלי להיראות בה.
חומות צלבניות ביפו העתיקה ששוחזרו ל-120 חדרים. בריכת הגג פונה ישר לקו הרקיע של תל אביב; הספא למטה הוא השקט, לא הראוותני. לקחת חדר עם נוף יפו ולדלג על אגף העיר.
מלון עירוני שומר שבת על טיילת הירקון — בריכת גג, מטבחים בכשרות רבנות, מעלית שבת. הבחירה של משפחות שומרות מצוות ומשלחות שרוצות את הים בלי לשנות את אופי היום.
הגברת הוותיקה של חוף תל אביב — החזית המפוספסת של יעקב אגם, סוויטת ראשי מדינות בקומה העליונה, קונסיירז׳ ותיק שמכיר כל נהג לימוזינה בעיר. לקחת צד ים; האחוריים פונים לחניון.
הוקסטון ביפו — לובי שמתפקד כבית קפה מהבוקר, בר הגג הוא משמרת השקיעה האהובה על העיר. לקחת חדר בצד יפו בשביל המינרטים והשקט; לוותר על קומת קרקע ליד הלובי.
מנזר יפואי מהמאה ה-19 שג'ון פוסון בנה מחדש. גן בחצר הפנימית, בר על מגרש כדורסל ישן, בריכה שתופסת שמש בבוקר. הבחירה שלך כשרוצים אבן יפואית ומכונית לשרונה בעשר דקות.
בוטיק של 39 חדרים בליליינבלום, דקות מהבורסה ומהברים הטובים של העיר. קטן יותר ממלונות החוף במכוון; הבסיס הנכון לשלושה לילות שמתוכננים סביב פגישות, לא סביב בריכות.
בלוק ברוטליסטי מעל פארק העצמאות — מלון המשלחות. הלאונג׳ למנהלים מטפל בסמול-טוק, חדר הכושר נפתח בחמש, ושביל החוף למרינה הוא איך שבאמת מתאפסים בין פגישות.
מפעיל לימוזינות ותיק בתל אביב — מרצדס סדאן, מייבאך בהזמנה, נהגים דוברי אנגלית. יודעים לטפל בפרוטוקולים דיפלומטיים. ברירת מחדל שקטה לרוד-שואו של כמה ימים.
רשת נהגים גלובלית עם צוות תל-אביבי אמיתי — S-קלאס, V-קלאס, ריינג׳ רובר. תעריף קבוע לנתב״ג, מעקב באפליקציה, רמת אנגלית של נהגים נבדקת. לאיסופים מסודרים משדה התעופה ולמעברים בין-עירוניים, לא ללילות עם שמונה תחנות.
פרוטוקולי מינרלים מים המלח בתוך דיוויד קמפינסקי — חדרי זוגי, חמאם, בריכת שחייה של 25 מטר. כניסה צדדית דיסקרטית לאורחים שלא רוצים לחצות את הלובי; לקבוע אחר צהריים בשביל החלון הכי ריק.
שלושה חדרי טיפול מאחורי הגן של נורמן — שמן זית, יסמין, בלי מסכים, בלי מוזיקה חזקה יותר מלחישה. השעה היחידה בעיר שאף אחד לא רוצה ממך משהו. לקבוע את המועד הערבי אחרי שהבריכה מתפנה.
מפעיל משדה דב ושדה הרצליה — העברות מסוק לקיסריה, ראש פינה ואילת, טיסות נוף קצרות מעל קו החוף. לקחת שעות בוקר לאוויר חלק יותר; סוף שבוע בקיץ עמוס.
טיסות נוף במסוק לאורך החוף מהרצליה — עשרים עד ארבעים דקות, שני-שלושה נוסעים, הסברים נקיים. מתנה טובה לביקור ראשון; לא מומלץ אם רוצים דיסקרטיות, הדלתות פתוחות והמצלמות בחוץ.
חצר אקזוטיים — פרארי 296, למבורגיני אורוס, רולס גוסט, קולקציית ג׳י-ווגן גדולה מכל אחד אחר בארץ. מסירה בהרצליה, בקיסריה ובנתב״ג. הפיקדון רציני; שיחת הביטוח כנה.
מגרש השכרה יוקרתי בתל אביב — Range Rover, G-Wagen, Panamera וקופה של AMG נמסרים למלון עם מיכל מלא. נהג לפי בקשה. זה שמתקשרים אליו כשהחניה של המלון לא מצליחה למצוא את מה שרצית.
מאיר אדוני מבשל אצלך — בית בהרצליה פיתוח, וילה בקיסריה, פנטהאוז בשרונה, יאכטה מהמרינה. בין עשרה לעשרים אורחים, תפריט שנבנה סביב המארח בשיחה קצרה שבוע לפני. זז מהר גם לחתונות רגע לפני.
צ'רטרים פרטיים ממרינה הרצליה — יאכטות מנוע בין 50 ל-80 רגל, קברניט וצוות, המסלול בדרך כלל קיסריה וחזרה. לטלפן 48 שעות מראש לחלון של יום חמישי בשקיעה; שישי אחר הצהריים מתמלא מהר.
אגרגטור מעל המרינות של הרצליה ותל אביב — מתאימים אותך לסירה הנכונה ליום, ממפרש של 40 רגל ליאכטת מנוע של 90. שימושי כשעוד לא יודעים איזו סירה רוצים; שולחן אחד, חשבונית אחת.